מהי סחטנות רגשית בזוגיות ?

סחיטה היא צורה רבה עוצמה של תחבלנות אשר באמצעותה אנשים הקרובים לנו מאיימים להעניש אותנו, בדרך ישירה או עקיפה, אם לא נמלא אחר דרישותיהם. בבסיסה של כל סחטנות מצוי איום אחד הבא לידי ביטוי בדרכים שונות: אם לא תנהג בדרך שאני רוצה, סופך לסבול. סחטן פלילי עלול לאיים כי ישתמש במידע מעברו של בן הזוג כדי להרוס אותו. סחטנות רגשית מכה קרוב יותר לבית. סחטנים רגשיים יודעים עד כמה חשובים לנו יחסינו אתם, הם מכירים את הפגיעות שלנו, לעתים קרובות הם מכירים את סודותינו הכמוסים ביותר. ואף כי אנו חשובים להם, כאשר הם חוששים כי לא ישיגו את מבוקשם ,הם משתמשים בהיכרות קרובה זו כדי לעצב בעזרתה את האיום שייתן להם את התוצאה :הכניעה שלנו.

בידיעה שאנו זקוקים לאהבה או לאישור, הסחטנים שלנו מאיימים למנוע אותם מאתנו, או לגרום לנו לחוש כי עלינו להיות ראויים להם. למשל אם אתה גאה בעצמך על היותך נדיב או מעניק תשומת לב ,עשוי הסחטן להגדיר אותך כאנוכי או חסר התחשבות אם אינך ממלא את משאלותיו. אם אתה מעריך כסף ובטחון ,עלול הסחטן להתנות את קבלתם או לאיים במניעתם מכל וכל. ואם אתה נותן אימון בסחטן, אתה עלול להיקלע לדפוס יחסים שבו תינתן לו זכות להשפיע על החלטות שלך ועל התנהגותך.

אבודים בערפל?

כיצד מוצאים עצמם אנשים מוכשרים ונבונים רבים כל כך מגששים ותוהים כדי להבין דפוס התנהגות הנדמה ברור ומובן מאליו? סיבה עיקרית אחת היא כי הסחטנים שלנו מיטיבים להסתיר את תחבולותיהם על ידי כך שהם מפזרים ערפל כבד המסתיר את פעולותיהם. היינו מגלים התנגדות אילו יכולנו, אבל הם מוודאים שיקשה עלינו להבחין במה שקורה לנו. אני משתמשת בערפל הן כדימוי למבוכה שגורמים לנו הסחטנים וכן כעדשה המרכזת אנרגיה להשמדתה. ערפל זה מאגד בתוכו פחד, מחויבות ואשמה, כלי העבודה של הסחטן. סחטנים אופפים בערפל סמיך את מערכת היחסים שלהם, מבטיחים בכך לעצמם שנפחד לחצות אותו, שנהיה מחויבים למלא את רצונותיהם ושנרגיש אשמה לולא ננהג כך.

משום שקשה כל כך למצוא את הדרך בערפל כדי להבחין בסחיטה הרגשית כאשר היא מתרחשת -או אפילו לזהות אותה לאחר מעשה -ערכתי את הרשימה שלהלן כדי לסייע לכם לקבוע אם אתם מהווים מטרה לסחיטה.

מאיימים לסבך לכם את החיים אם לא תמלאו אחר דרישותיהם?
מאיימים תדיר להביא את מערכת היחסים אל קצה אם לא תמלאו אחר דרישותיהם?
הם אומרים או רומזים כי יזניחו או יפגעו בעצמם, או ישקעו בדיכאון אם לא תמלאו אחר דרישותיהם?
תמיד רוצים יותר, בלי קשר למה שאתם נותנים?
תמיד מניחים מראש כי תיכנעו להם?
תמיד מתעלמים מרגותיכם ומרצונותיכם או אינם מתחשבים בהם בכלל?
מבטיחים הבטחות מופלגות שהגשמתן תלויה בהתנהגות שלכם, ואז נדיר שהם מקיימים אותן?
מתמידים להגדיר אתכם כאנוכיים ,רעים, חמדנים, חסרי רגישות או חסרי אכפתיות כאשר אינכם מוותרים להם?
מרעיפים עליכם תודה כאשר אתם ממלאים אחר דרישותיהם ואז שוללים אותה מכם כאשר אתם נוהגים אחרת?
משתמשים בכסף כנשק כדי להשיג את מבוקשם.

אם עניתם בחיוב ולו גם לשאלה אחת, אתם נתונים לסחיטה רגשית .אך ברצוני להבטיח לכם כי קיימים שינויים רבים שאתם יכולים להתחיל אותם מיד כדי לשפר את מצבכם ואת הרגשתכם.

ישנם ארבע פנים לסחטנות .כאן אתן לכם דוגמא לאחד

השותקים

המענישים אינם צריכים להתבטא או אפילו לדבר כדי להעביר את המסר שלהם. כמו הסחטנים שפגשנו עד כה, כאלה הם גם מזעיפי הפנים והשתקנים המתחפרים מאחורי הזעם הבלתי מבוטא.

 

סיפור מהקליניקה

אבי ,סופר בתחילת דרכו ,התגלה כמעניש שותק .


אני לא יודעת מה לעשות בקשר לאבי(כך מספרת לי ורד בת זוגתו).כאשר הוא כועס עלי, הוא נסגר כמו צדפה ומתרחק אלפי קילומטרים .אני יודעת שהוא כועס, אבל הוא לא ידבר על זה. אתמול הגעתי מאוחר ,עם כאב ראש מטורף. הייתי חייבת לסיים דוחות לקראת סוף חודש .ובנוסף הבוס שלי שלח לי משימה דחופה וביקש שאסיים אותה עד סוף היום. כשנכנסתי הביתה ראיתי שאבי הכין לי ארוחת ערב הדליק נרות הוא גבר מתוק .כאשר מאוחר יותר רצה להתכרבל במיטה ,ידעתי מה עומד לבוא-הוא רצה להתעלס .בדרך כלל זה היה פינוק. אבל הראש שלי הלם עדיין, ניסיתי להגיד לו בצורה נחמדה ככל שיכולתי שזה אינו זמן טוב מבחינתי ואולי אפשר לוותר לי. אבל הוא הבין את הדברים בצורה לגמרי לא נכונה .הוא לא צעק, אפילו לא אמר מילה. הוא הידק את פיו נתן בי אחד ממבטיו האפלים והסתלק. מיד אחר כך נטרקה בכוח דלת חדר העבודה והדליק מוזיקה חזקה

השתיקה הקשה והקרה של המענישים האלה קשה מנשוא כמעט לכל אחד, ואנו מוכנים כמעט למכור את נשמותינו רק כדי שלא נצטרך לחיות אתה. "אמור משהו", אנחנו מתחננים. "תצעק עלי". כל דבר יהיה עדיף על פני השתיקה הזאת". בדרך כלל, ככל שאנחנו מתאמצים להביא את הזעפנים לכלל דיבור, כך הם יותר נסוגים ומתחפרים, חוששים כי יהיה עליהם להתעמת אתנו או עם הכעס שלהם עצמם. לא ידעתי מה לעשות .הרגשתי נקיפות מצפון איומות. הוא היה כל כך רומנטי, ואני הייתי כל כך קרה. אז נכנסתי וניסיתי לדבר אליו. הוא ישב שם והביט דרכי, ואמר לי "אל תדברי אלי". הייתי מוכרחה לעשות משהו כדי לכפר. אז לבשתי כתונת לילה לבנה ממש, חזרתי אל חדר העבודה ,כרכתי את זרועותיי סביב צווארו ואמרתי לו כמה אני מצטערת. בסופו של דבר התעלסנו שם. זה נשמע אולי סקסי, אבל זה כלל לא היה כך בשבילי. כאב הראש עדיין לא עזב אותי, הייתי כל כך מתוחה שיכולתי להתפוצץ וזה היה איום. אבל אני משערת שרציתי עד ייאוש להביא אותו לכך שידבר אלי, לא יכולתי לעמוד פעם נוספת לעמוד בשתיקה

המענישים בשתיקה מתבצרים מאחורי חזית בלתי חדירה ומעבירים אלינו את מלוא האחריות על רגשותיהם. כמו ורד, אנחנו נסערים כאשר משהו מעניש אותנו בדרך הזו. אנחנו יכולים לחוש כיצד נבנה הכעס שלהם, בדממה, ואנחנו יודעים שהוא מכוון כלפינו. הם לוכדים אותנו בסיר לחץ של מתח ולחצים, ורובנו בדומה להלן ,נמהר להיכנע להם משום שזו הדרך הקצרה ביותר שאנחנו מכירים כדי להגיע לרגיעה.